גזר דין בתיק ת"פ 9228-11-10

הנאשם בתיק זה הורשע, על-פי הודאתו בעובדות כתב-האישום המתוקן (מ/1, להלן: "כתב האישום") בעבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-37א(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"); החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(ג) לפקודה; ניסיון לסחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-37א(א) לפקודה וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; החזקת מכשירי פריצה, לפי סעיף 413ז לחוק; סיוע לסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 לחוק; פירוק חלקים מרכב, לפי סעיף 413ד לחוק; מסירת הודעה כוזבת, לפי סעיף 243 לחוק; שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק; הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; סיוע לנהיגה בקלות ראש, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); וסיוע לעקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, לפי תקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה יחד עם סעיף 68 לפקודת התעבורה.

אופן ביצוע העבירות מפורט בארבעה אישומים שונים הכלולים בכתב האישום, שבעובדותיו, כאמור, הנאשם הודה.

טיעוני הצדדים

באת-כוח המאשימה טענה כי עברו הפלילי של הנאשם מלמד על אדם שבחר בפשע כדרך חיים, ושעל בית המשפט לעצור מגמת הידרדרות זו בטרם תהפוך דרכו לדרך של קבע. עוד הצביעה על המסוכנות הגלומה בסוג העבירות בהן הורשע; ועל תחכומו של הנאשם, אשר ניסה לעגן את גרסתו הבדויה בראיות מפוברקות.

לבסוף, ביקשה כי אשית עליו של מאסר בפועל לתקופה ארוכה; מאסר על תנאי; פסילה בפועל; וכן הטלת קנס ופיצוי למתלוננת באישום הרביעי, מרכבה פירק הנאשם את מכסה תא-המטען.

הסניגור אינו חולק על חומרת העבירות, אך מציין כי קיימות נסיבות המצדיקות הקלה בעונש. בין הנסיבות לקולא הזכיר הסניגור את הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום; חרטת הנאשם, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, והפנמתו את המחיר של התנהגות עבריינית.

הסניגור ביקש כי אורה על נשיאת עונש המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם במסגרת תיק קודם, בחופף לכל עונש מאסר שיוטל עליו בהליך זה, וכן כי לא ימוצה הדין עימו עד תום בהתחשב בחרטתו.

קצינת המבחן נמנעה ממתן המלצה טיפולית לגבי הנאשם במסגרת שירות המבחן, והמליצה להפנותו לטיפול במסגרת שב"ס.

דיון והכרעה

לחובת הנאשם, בן 23, עבר פלילי הכולל שלוש הרשעות בעבירות רכוש, בין השנים 2006 ו-2009. בגזר-הדין האחרון, במסגרת ת"פ 302/07 בבית המשפט לנוער בטבריה, הוטל עליו עונש של 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים בגין הרשעה בעבירת רכוש.

חרף ענישה מרתיעה בעבר, הנאשם המשיך בהתנהגותו העבריינית, תוך שהוא מוסיף לניסיונו ביצוע עבירות חדשות וחמורות יותר, כמו סחר בסמים, ומשכלל את מאפייניו העבריינים בכך שבודה לעצמו אליבי, פונה אל המשטרה בתלונת שווא ומנסה לפברק ראיות.

בנסיבות אלה החרטה שהביע הנאשם אינה יכולה לקבל משקל גדול, ויש להתייחס למספר ההזדמנויות שנקרו בדרכו של הנאשם על מנת שיסור מן הדרך הרעה בה הלך וישוב ללכת בתלם. הנאשם לא השכיל לנצל הזדמנויות אלה, ותחת זו חיזק את קשריו לעולם הפשע וכיוון צעדיו לשם מבלי לעצור ולבחון דרכים אחרות. בחירתו זו נעשתה לאחר שכבר ריצה עונש של מאסר בפועל, וחווה את המחיר של שלילת חירותו.

עוד יש להתייחס למספר האישומים הכלולים בכתב האישום, ארבעה במספר, לאופיין החמור של העבירות ולעובדה שהנאשם סיכן בהתנהגותו את חייהם של אנשים תמימים; פגע ברכוש יקר והביע זלזול מופגן בחוק. מספר סעיפי האישום בהן הורשע בתיק זה יש בו לבדו להצביע על זיקתו של הנאשם לפלילים, ועל חוסר הפנמה של מושגי אזרחות בסיסיים.

לפיכך, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      48 חודשי מאסר, מתוכם 36 לנשיאה בפועל בניכוי ימי מעצרו, והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה וכן כל עבירת סמים או רכוש מסוג פשע, שיורשע בגינה.

2.      אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי שהושת על הנאשם במסגרת ת"פ 302/07 על-ידי בית המשפט לנוער בטבריה, של 8 חודשי מאסר, ועל נשיאתו במצטבר לעונש המאסר בתיק זה ובסך הכל יישא הנאשם ב- 44 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

3.      אני פוסל את הנאשם מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה למשך 24 חודשים מיום שחרורו ממאסר. רישיונו של הנאשם יופקד במזכירות בית המשפט לאלתר.

4.      אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצוי בסך 5,000 ש"ח. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט לזכות המתלוננת, הגב'  **** וזאת בתוך 120 יום מהיום.

הפרקליטות תדאג לעדכון פרטי המתלוננת במזכירות בית המשפט לשם העברת כספי הפיצוי.